מראה של משפחות גדולות – תריסר ילדים או יותר אינו יוצא דופן. המבקרים יכולים לראות את השלטים המוצבים על הכניסות למאה שערים, המבקשים מהמבקרים ללבוש לבוש צנוע.
מוסררה
ממאה שערים נלך לשכונת מוסררה הנמצאת בקרבת מקום.
מוסררה הוקמה בסביבות שנת 1889 על ידי ערבים מהעיר העתיקה בירושלים בני המעמד הגבוה, בתקופת "היציאה מן החומות" בשלהי המאה ה-19
בחצי הראשון של המאה ה-20, עד קום מדינת ישראל, הייתה מוסררה שכונת יוקרה ערבית ונבנו בה וילות פרטיות. במלחמת העצמאות התנהלו בשכונה חילופי ירי וקרבות. החל מחודש אפריל 1948 נטשו תושביה הערבים של מוסררה את בתיהם, חלקם ללבנון, ובסיום המלחמה נותרה השכונה מפוצלת בין שני צדי "הקו העירוני" שהיווה את גבול ישראל-ירדן בגזרת ירושלים. מאותו שלב ואילך, הצד המערבי של השכונה, שנותר בשטח ישראל, שמר על שיוכו וזיהויו עם השכונה, בעוד שהחלק המזרחי נטמע במזרח העיר.
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל נוצר מחסור רב במקומות דיור לעולים החדשים ולכן החליט משרד השיכון לאכלס את בתי מוסררה הנטושים בעולים חדשים יוצאי מדינות צפון אפריקה. עקב חלוקת ירושלים הפכה מוסררה לשכונת ספר שעמדה בחזיתו של הגבול החדש. תושבי השכונה נחשפו לצלפים ירדנים שהתבצרו בעמדות לאורך הגבול, ומדי יום ניסו לפגוע בחייהם של התושבים. חששות אלה הפכו לשגרה עד לאיחוד העיר בעקבות מלחמת ששת הימים .
כיום מונה שכונת מוסררה כ-2,500 תושבים, ונחשבת לאחת משכונותיה היפות של ירושלים.
הכנסייה האורתודוקסית האתיופית
התחנה האחרונה שלנו תהיה הכנסייה האורתודוקסית האתיופית ברחוב אתיופיה. הכנסייה היא מבנה עגול גדול ויוצא דופן, שעל ראשו מתנוסס הצלב האתיופי, הדומה יותר לכוכב. בדומה לרוב הכנסיות המזרחיות, טקס הליטורגיה נערך בנפרד מקהל המתפללים, ולכן במרכז הכנסייה ישנו חדרון מופרד, בו נערך הטקס, והוא נקרא בפי הקהילה 'קודס אל-קודסים'. במרכז חדרון זה ישנו מזבח ועליו דגם של ארון הברית, בהתאם למסורת המספרת כי שלמה המלך שלח את ארון הברית לאתיופיה, ושם הוא מוסתר עד היום. קירות הכנסייה צבועים בצבעי פסטל עדינים של וורוד ותכלת, והם מעוטרים בתמונות קדושים מן הברית החדשה. בחלק מהתמונות נראים מרים ובנה ישו בעלי חזות אפריקנית.
הכנסייה האתיופית הייתה אתר עלייה לרגל לנוצרים אתיופים שבאו לביקור בחגים. היא נשמרה על ידי קהילה קטנה של גולים אתיופים. כיום, רבים ממבקרי האתר הם פליטים אריתראים, אשר מצאו מקלט בישראל ורוצים להתפלל בכנסייה שמנהלת את מנהגיהם ומסורתם האתנית. הזרם רענן מחדש את הכנסייה והפך אותה למרכז דתי תוסס.